מידי שנה מוכנסים למעבדות בישראל כ- 500,000 בעלי חיים העוברים סבל עצום במהלך הניסויים שמבצעים בהם .הפגיעה בבעלי החיים קשה ולרוב מסתיימת במוות או באמצע הניסוי או בסוף הניסוי כאשר החיה אינה נחוצה עוד.
ניסויים בבעלי חיים החלו בתקופה בה צמחו תיאוריות הידועות כיום כשגויות. אחת התיאוריות של רנה דה-קארט, לטענתו,בעלי חיים אינם יכולים לחוש סבל. בעלי חיים הם "מכונות חסרות רגשות".
כיום ידוע שתיאוריה זו מוטעית מדעית: בעלי החיים שונים מבני אדם אך הם מסוגלים לחוש כאב.
המדענים גורמים במתכוון כאב ומצוקה לבעלי חיים, בטוענה שזה יאפשר להם לפתח טיפולים רפואיים ופסיכולוגים לכאבים ומצוקות של בני אדם.
הפגיעה בבעלי החיים מסתיימת לרוב במוות בסוף הניסוי. 80% ויותר מהניסויים מתבצעים במסגרת מחקר שאינו אמור בהכרח לשפר טיפול רפואי לבני אדם, שאר הניסויים קשורים למחקר רפואי ומעט ניסויים נעשים בהוראה.
מעבדות הניסוי בעלות משאבים ובעמדות כוח כדוגמת "מכון ויצמן", שהואשם בשנת 2007 בשימוש מוגזם בניסויים שנעשו בקופים. כמובן שהסרט צולם בהיחבא והמכון אינו מאפשר גישה מינימלית לנעשה בו.
מידי שנה מומתים בעינויים במעבדות מאות ואלפי כלבים, ארנבות, חתולים, עכברים, קופים, חולדות ובעלי חיים אחרים. כחלק ממסע ההתעללות שעוברות החיות הם מושמים בכלובים קטנים, מורעבים פוגעים בהם באמצעות מכות חשמל, הרעלות, כוויות, שיתוק ועוד.
בתעשיות הקוסמטיקה מוכנסים כימיקלים לעיניי הארנבות עד שהן שוברות את עצמותיהן בניסיון לצאת מהמתקן בו הן מוחזקות, בצבא – מרעילים ומפוצצים בעלי חיים באמצעי לחימה חדשים, ועוד.
מיותר לציין שהניסויים נעשים ללא כל הרדמה, לעיתים בהרפיית שרירים היקפית (בעל החיים המנותח אינו יכול לזוז אבל נמצא בהכרה מלאה וחש הכל), מאחורי דלתות סגורות, וללא פיקוח.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה חשף מחדלים חמורים בתפקוד מערכת הפיקוח על מעבדות הניסויים, ובתפקוד גופי המחקר ו האוניברסיטאות בפרט, המבצעות את מרבית הניסויים בבעלי-חיים בארץ. הטענה העיקרית העולה מהדו"ח: האמורים "לפקח" על הניסויים הם המבצעים בעצמם ניסויים בבעליי חיים.
המועצה הארצית המפקחת על המעבדות אינה ממלאה תפקידה כראוי ולא מפקחת פיקוח אמיתי על הניסויים, המועצה לא פסלה שום בקשת ניסוי ולא אישרה אף חלופה למרות שקיימות חלופות בעולם כמו משטחים דמויי עור המהווים תחליף עור ואלטרנטיבה לניסויים בבעלי-חיים.
הכוח לפגוע אינו מצדיק את הפגיעה.
חברות התרופות "משקיעות" משאבי ענק לניסויים אילו ו"האיש הקטן" מהרחוב אינו יכול לעמוד מול "איתני טבע" אלו ולמנוע את הניסויים.
יש הוכחו כי לא לכל ניסוי נמצא פתרון ולראיה למחלת הסרטן עדיין אין פתרונים. נהפוך הוא לעיתים ניסויים אלה מעקבים פיתוח טיפול רפואי ופוגעים בבני אדם.
